מדרש על שמואל ב 23:37: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

עין יעקב

נג פִּסְקָא. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּחֲיָלוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָאָה? דִּכְתִיב: (ד"ה א ז) "וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה". וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זְכוּתָם וּזְכוּת אֲבוֹתָם מְסַיְּעַתָּם. וְהָאִיכָּא: (שמואל ב כ״ג:ל״ז) "צֶלֶק הָעַמּוֹנִי"? מַאי לָאו דְּאַתִּי מֵעַמּוֹן, לָא, דְּיָתִיב בְּעַמּוֹן. וְהָאִיכָּא: (שם) "אוּרִיָּה הַחִתִּי"? מַאי לָאו, דְּאַתִּי מֵחֵת? לָא, דְּיָתִיב בְּחֵת. וְהָאִיכָּא "אִתַּי הַגִּתִּי", וְכִי תֵּימָא הָכִי נַמִּי דְּיָתִיב בְּגַת, וְהָא אָמַר רַב נַחְמָן: אִתַּי הַגִּתִּי בָּא וּבִטְּלָהּ. (לעבודה זרה?) וְעוֹד, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד, וְכֻלָּם בְּנֵי יְפַת תֹּאַר הָיוּ, וְכֻלָּם מִסְתַּפְּרִים קוֹמֵי וּמְגַדְּלִים בְּלוֹרִית הָיוּ וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּרָאשֵׁי גְּיָסוֹת, וְהֵם הֵם בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִים שֶׁל בֵּית דָּוִד. דְּאַזְלֵי לִבְעוּתִי עָלְמָא.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

פיסקא. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא וכו׳. א״ר יהודה אמר שמואל בחיילות של בית דוד. אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב (ד״ה א ז מ) והתיחשם בצבא במלחמה וטעמא מאי אמר רב יהודה א״ר כדי שתהא זכותם וזכות אבותם מסייעתם והאיכא (ש״ב כג לז) צלק העמוני מאי לאו דאתי מעמון לא דיתיב בעמון. והאיכא (שם) אוריה החתי מאי לאו דאתי מחת לא דיתיב בחת והאיכא אתי הגתי וכי תימא ה״נ דיתיב בגת והא א״ר נחמן אתי הגתי בא ובטלה לע״ז ועוד אמר רב יהודה א״ר ד׳ מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי ומגדלי בלורית היו וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות והם הם בעלי אגרופים של בית דוד דאזלי לבעותי עלמא:
שאל רבBookmarkShareCopy